מהנעשה בגננות הנוי
בצלים ופקעות בגן הנוי: סיווג, תכונות וריבוי
סיווג צמחי בצלים ופקעות:
ניתן להבדיל בין שתי קבוצות עיקריות של צמחי בצלים ופקעות. ראשית, צמחים המלבלבים בחורף, פורחים באביב ומתייבשים בקיץ; אותם יש להוציא לתקופת מנוחה בקיץ ולשתול מחדש בסתיו (נרקיס, פרזיה וכו'). שנית, בצלים ופקעות שעלים ירוקים במשך כל השנה או כמעט כל השנה. אלה פורחים בעונה האופיינית לכל מין, מהם בקיץ ומהם בעונות אחרות. עלים אלו ירוקים תמיד ומוסיפים לגן ערך דקורטיבי גם כשאינם בפריחה. בצלים אלו מתרבים במקום סביב לבצל האם, ובהתאם לצפיפות ומהירות הגידול, יש לדללם כעבור מספר שנים.
הקבוצה השנייה חשובה מאוד לגנן, וממנה אציין מספר דוגמאות. הבצלים הם צמחים חסונים בדרך כלל ומסתגלים גם לתנאים קשים. מקור עשיר לצמחים אלו הוא דרום-אפריקה.
Agapanthus africanus (umbelatus) (Liliaceae) - אגפנתוס אפריקני (שושניים):
עלים רחבים באורך של 40 ס"מ בערך. התפרחת כדורית בצבע תכלת-סגול בקיץ, כל תפרחת בקוטר של 10 ס"מ בערך, ועל גבעול זקוף עד 1 מטר. ישנם בחו"ל זנים ומינים נוספים הנבדלים בצבע פריחתם – בין לבן לסגול עמוק, ובהבדלים קטנים של הפרחים האינדיבידואליים. הצמח יכול לגדול בשמש מלאה וגם בצל למחצה. הריבוי נעשה על ידי חלוקה. הבצלים אינם מתרבים כל כך מהר וצריכים לחלק או לדלל חלקה טבעית רק כעבור 4-5 שנים. לשם הכלאות חדשות או ריבוי בכמויות גדולות, אפשר להרבות את האגפנתוס על ידי זרעים הנאספים בקלות אחרי הפריחה. מוצאו מאפריקה הדרומית.
Kniphofia uvaria (Tritoma) (Liliaceae) - קניפהופיה אשכולית (שושניים):
עלים קשים וצרים בגובה מעל 60 ס"מ, ופריחתה בקיץ בצורת אשכול זקוף בצבע אדום אלמוגי. הקניפהופיה אוהבת חום ויכולה לעמוד במידה רבה של יובש, ולא תפרח בצל. הפרחים בולטים מאוד בצבעם וצורתם, ונישאים על עוקצם בגובה של כ-60 ס"מ. ישנם זנים יותר נדירים בצבע צהוב, או צהוב וכתום יחד. הריבוי על ידי חלוקה באביב. השם העממי באנגלית הוא: Red Hot Poker, על שם כלי הברזל שבו מטפלים באש בדירות בחו"ל, בגלל הצבע "הלוהט" של הפרח. הקניפהופיה מתאימה למקומות החמים ביותר, גם לאדמות עניות. מוצאה מדרום אפריקה. הצמח אוהב שמש ויכול גם לגדול בחצי צל. כעבור מספר שנים, כשנוצרת צפיפות יתירה, כדאי לחלק ולשתול מחדש.
Zephyranthes grandiflora (Amaryllidaceae) - זפירנתס גדול-פרחים (נרקיסיים):
זהו צמח נמוך בעל עלים צרים, ופרחים ורודים גדולים למשך תקופה ארוכה מאוד, לפעמים מהאביב ועד הסתיו. הפרחים בצורת כוכב, והם כמעט שוכבים
על הארץ. הריבוי ע"י חלוקת הבצלים ; הצמח מתאים גם לשמש וגם לצל. הזפירנתס גדול-הפרחים הוא קרוב ל :
ז. צחור Zephyranthes candida ה-ז. הצחור נפוץ מאוד בארץ. צמח שגננים רבים מכנים אותו בטעות : Crocus. צבע הפרחים לבן, העלים גליליים וזקופים, ובעלי ערך קשוטי גם ללא פריחה, כשהם שתולים בקבוצה. צמח מאוד מתאים לצל, אבל מצליח גם בשמש ובתנאים קשים. יש זן צהוב Zephyranthes citrina השונה מהקודם בצבע פרחיו הצהוב. מבצלים נדירים יותר שכדאי להתחיל להכניס לגינות, אזכיר רק אחדים :
נרינה (נרקיסיים). Nerina (Amaryllidaceae) מוצא דרום-אפריקאי, גובהה בינוני, תפרחות מענינות בצבע סגול, וגונים דומים. תדיר-ירק.
צירטאנתוס כילאיים (נרקיסיים). Cyrtanthus hybrida (Amaryllidaceae) נמוך, בדומה ל- Zephyranthes, פריחה בצבע קרם. כמעט במשך כל השנה, בצורת פעמונים מאורכים אחדים, יחד על עוקץ אחד, בגובה של 30 ס"מ. מוצאו דרום-אפריקאי.
אמריליס יפיפה (נרקיסיים). Amaryllis belladonna (Amaryllidaceae) עלים רחבים ארוכים בדומה ל- Crinum הנפוץ. לקראת הקיץ העלים מתיבשים, ועל הצמח הערום מופיעה התפרחת הנהדרת והריחנית, לרוב בצבע ורוד, ויש גם גון לבן ורוד יותר כהה. אוהב צל. מוצאו מדרום-אפריקה. זהו ה- Amaryllis האמיתי, והצמח שנוהגים בארץ לכנותו בשם זה, הוא לאמיתו של דבר Hippeastrum שאינו ריחני כלל ופורח באביב, שומר על העלים במשך כל השנה.
ספרקליה (נרקיסיים) Sprekelia formosissima (Amaryllidaceae) אחד הפרחים היפים ביותר של הבצלים, צבעו אדום, עלי כותרתו בלתי שווים וארוכים, ובגלל זה ניתן לפרח בחו"ל השם Orchid lily, ובאמת פרחי הספרקליה מזכירים בצורתם האכסוטית את הסחלב. הפריחה נמשכת כמה ימים בלבד, אבל כשיש קבוצה, מפצה המראה הנהדר על קוצר זמן הפריחה. המוצא : מכסיקו. ברשימתי הזכרתי כמה גידולי בצלים הנפוצים כבר פחות או יותר בארץ, וכן הערותי על כמה גידולים נדירים. אציין עוד כמה סוגים יפים מהקבוצה השניה של הבצלים : אלו שיש להעתיקם ממקומם ולשתלם מחדש מדי שנה (כמו, למשל, נרקיס).
.הריבוי ע"י חלוקת הבצלים; הצמח מתאים לגן:
בצלים ופקעות בגן הנוי
ניתן לחלק את צמחי הבצלים והפקעות לשתי קבוצות עיקריות, ולכל אחת מהן מאפיינים ודרישות טיפול שונות:
קבוצה א': צמחי חורף ואביב קבוצה זו כוללת צמחים המלבלבים בסוף החורף, פורחים במהלך האביב ופריחתם נמשכת אל תוך הקיץ. העלים של צמחים אלו נשארים ירוקים לאורך כל השנה. באביב הם בולטים ביופיים; כשהם זקופים, צורתם הנאה והמרובעת מקנה להם מראה קבוע ומרשים.
קבוצה ב': צמחים ירוקי-עד אלו צמחים שעליהם צומחים לאורך כל השנה והם פורחים בעונה האופיינית להם (כמעט כל השנה). בקבוצה זו נכללים בצלים ופקעות אשר שומרים על יופיים גם בזמן מנוחתם. מומלץ לייעד לצמחים אלו חלקה או גן מיוחד. בצלים אלו מתרבים במקום גידולם, שומרים על צורה יפה ומוציאים עלים ירוקים באופן רציף.
עובדות לגבי הריבוי: ריבוי על ידי זרעים נותן תוצאות טובות כעבור מספר שנים. ניתן לזרז את הנביטה, גם במקום הגידול עצמו, על ידי קילוף, גירוד הזרעים או קירור לאחר שנה. אגב, בדרך כלל קשה למצוא את מורן החורש בכמויות המספיקות לדרישות הגננים.
פירוט מיני הצמחים
אגפנתוס - Agapanthus africanus (umbellatus) Liliaceae
אלו צמחים נפוצים המאופיינים בעלים רחבים באורך של כ-40 ס"מ ובתפרחת בצבע כחול-סגול שמגיעה עד לגובה של כמטר אחד. העלים (במיוחד העליונים) צפופים למדי. הפרחים נוטים להיסגר כשהם צעירים, ובהמשך הם נפתחים ונסגרים. צבעם נע בין ורוד לסגול-ורוד. הריבוי של האגפנתוס נעשה בקלות על ידי חלוקה.
קניפהופיה - Kniphofia uvaria (Tritoma) Liliaceae
צמח בעל עלים קשים וצרים (הטעות במקור תוקנה לפי ההקשר), המגיע לגובה של 60 ס"מ ויותר.
זפירנתס גדול-פרחים - Zephyranthes grandiflora (Amaryllidaceae)
צמחים אלו נפוצים מאוד בקיץ. התפרחת מתנשאת עד לגובה של כמטר אחד ומתאפיינת בעלווה צפופה. הפרחים, שצבעם נע בין ורוד לסגול, נסגרים כשהם צעירים ולאחר מכן נפתחים ונסגרים חליפות. בדומה לאגפנתוס, הריבוי היעיל ביותר נעשה על ידי חלוקה.
קרינון - Crinum
צמח המתאים מאוד לגינה, בעל עלים רחבים דמויי חרב. בקיץ העלווה שלו מתייבשת ורק הפרחים נותרים על הצמח. התפרחת נהדרת ורעננה, לרוב בצבע ורוד, אם כי ישנם גם גוונים יפים של לבן וורוד עז יותר. מוצאו של הקרינון הוא מדרום-אפריקה.
אמריליס / היפאסטרום - Amaryllis (Hippeastrum)
למרות שמדובר בסוג נפרד, הוא מכונה לעיתים בטעות "Crocus". אלו צמחי בצל שפורחים בשלל גוונים המזכירים את צבעי הכרכום. העלים שלהם גליליים וזקופים, ויש להם ערך קישוטי רב גם כשאינם בפריחה, במיוחד כשהם שתולים בקבוצות. הצמחים מתאימים לגידול בשמש ועמידים גם בתנאים קשים.
זפירנתס צהוב - Zephyranthes citrina
זן הדומה לקודמו, אך מתאפיין בפריחה צהובה. אלו בצלים נדירים יותר שכדאי מאוד לגננים לשלב ולהשתיל בגינות.
נרינה - Nerina (Amaryllidaceae)
צמח ממוצא דרום-אפריקאי ובעל גובה בינוני. הוא מייצר תפרחות מעניינות בצבעי סגול וגוונים דומים לו. משתייך לצמחים הכלאיים.
צירטאנתוס - Cyrtanthus hybrida (Amaryllidaceae)
צמח ממוצא דרום-אפריקאי שבדומה לזפירנתס, פריחתו נמשכת כמעט כל השנה. הפרחים צהובים-קרם, גדולים יחסית ומגיעים לגובה של כ-30 ס"מ.
אמריליס יפה - Amaryllis belladonna (Amaryllidaceae)
מוכר גם בשם העממי "אמריליס יפהפה".
ווטסוניה לבנה - Watsonia iridiflora var. obrienii (ardernei)
צמח ממוצא דרום-אפריקאי, בעל עלים וגובה תפרחת המזכירים את הסיפנים (גלדיולות). הפרחים נראים כפעמונים קטנים, בדרך כלל בצבע לבן, אך קיים גם זן ורוד בשם W. fourcadei. השתילה מתבצעת בסתיו, הפריחה באביב, והריבוי נעשה באמצעות פקעות.
צמחים נמוכים בעלי פריחה מיוחדת
קבוצה זו כוללת צמחים שכדאי לשתול בחזית הערוגה, לפני הגידולים הגבוהים יותר, ובקבוצות גדולות כדי להבליט את צורתם. הם מתאימים מאוד גם לגידול במיכלים, עציצים או ארגזים. הפריחה מתרחשת באביב, ולאחריה יש להוציא את הבצלים מהקרקע או להשאירם באדמה יבשה למשך הקיץ. בין צמחים אלו ניתן למנות:
פרריה גלונית - Ferraria undulata (Iridaceae): פורח באביב. בעל פרח מנומר בצורה מיוחדת, בצבעי סגול-חום עם לבן (דומה לצבעו של ה-Aristolochia).
לכנליה תלת-גונית - Lachenalia tricolor (Liliaceae): פורח באביב. הצמח מוציא מספר פרחים בצורת פעמונים בצבעי אדום וצהוב, התלויים על עוקץ נמוך שאינו עולה על 10–15 ס"מ.
צמחי בר וצמחי בצל נוספים
חשוב לזכור שגם בצלי הבר, היפים והפחות מוכרים, דורשים טיפול דומה: כלומר, אין להשקות אותם במהלך הקיץ.
כדן אשכולי - Muscari racemosum (Liliaceae): בעל עלים דקים ופריחה בצורת אשכולות בצבע סגול כהה, המגיעה לגובה 10–15 ס"מ. הוא גדל בר באזורי הכרמל והשומרון, אך נמצאו גם פרטים סמוך ליד-מרדכי.
עריוני צהוב - Asphodeline lutea (Liliaceae): צמח בר הגדל בכרמל ובגליל (נמצא בין היתר סמוך ליגור). העלים שלו דקים, קצרים ומסודרים בדורים סביב הגבעול. התפרחת הדקורטיבית מגיעה לכ-60 ס"מ וצבעה צהוב-כתום. הפרחים נפתחים בהדרגה ומבטיחים פריחה ממושכת. לעריוני שורשים מעובים במקצת שצבעם צהוב בולט.
זמינות והמלצות לסיכום
את רוב הבצלים התרבותיים ניתן להשיג כיום במשתלות השונות. את הזנים הנדירים יותר שהוזכרו כאן, ורבים אחרים, ניתן למצוא במשתלת נפטולסקי בגבעתיים. בשל התאמתם הנוחה לתנאי אקלים מגוונים ואף קשים, פריחתם הבולטת ודרישות הטיפול הצנועות שלהם – מומלץ מאוד לשלב צמחי בצל ופקעת בכל גינת נוי.
רות שטיינר מדריכה לנוי