מה נשתול בהר
אנו כל כך רגילים להחשיב "כתנאים קשים" את החום, צמצום בהשקיה ובכלל תנאי דרום הארץ, עד ששוכחים לפעמים להתייחס לבעיות הנוי במקומות הקרים. ודווקא שם, בהר, ובמקומות אחרים שתנאיהם דומים, נתקלים בבעיות מיוחדות להם: בגלל טמפרטורות נמוכות וקיץ קצר יותר, רבים מצמחי הנוי הנפוצים והמוצלחים כרגיל, אינם מגיעים שם לשיא ולא נותנים את התוצאות המצופות מהם. עלינו לזכור, שלאזורים אלו יש להתאים את הצמחייה המיוחדת והאופיינית, ואפשר לשוות לגנים שלהם סגנון מעניין, שאין למצוא כדוגמתו באזור אחר, על ידי התאמת הצמחייה ולא סתם על ידי "העתקת" גנים מהמרכז. ברור, כי הצמחים האוהבים אקלים קר, שוב לא יצליחו באותה מידה במקומות שאין הקור מצוי בהם כרגיל.
להלן כמה צמחים טובים במיוחד למקומות קרים, בחלקם ידועים גם ממקומות אחרים - אבל שם שוב לא יגיעו לשיא התפתחותם כמו באזור הקריר יותר. רוב הצמחים נשירים.
קבוצת הספיראה, משפחת הוורדיים (Spiraeae, Rosaceae)
ספיראת הכלאיים (Spiraea vanhouttei) שיח "ותיק" בארץ ונפוץ למדי בכל האזורים. צמח מאוד יפה גם בעלוותו וגם בפרחיו הצחורים באביב, ומתאים יותר מכל לאזור הקר. ענפיו הדקים שמוטים כלפי מטה בקווי קשת, וצבעם החום-אדום בולט בזמן הנשירה.
יש לזכור שהפריחה מופיעה על ענפים דו-שנתיים. לכן, אם יש צורך בגיזום, רצוי בעיקר לדלל ענפים בבסיסם, בגלל צורת גידולו המיוחדת: כל ענף חדש צומח ממרכז הצמח בלי הסתעפות רבה. גיזום זה יש לבצע בחורף, כשהשיח חשוף מעלים ורואים בדיוק איך הצמח בנוי. בגיזום זה מקבלים פריחה עשירה יותר מאשר על ידי ה"תספורת" שנוהגים לעשות בגנים, המורידה את מחצית גובה השיח, ויחד עם זה חלק מהפריחה העתידה.
אולם, אם השיח איננו סבוך מרוב ענפים צעירים, אלא להפך - אין גידול צעיר (העתיד לפרוח בשנה הבאה), יש לגזום בענפים הדו-שנתיים, העומדים לפרוח באביב. כוונת גיזום זה היא להפחית מעושר הפריחה המנצלת את מרבית כוחו של השיח, ולעודד על ידי כך צמיחת ענפים חדשים, אשר בעוד שנה יפרחו ויחליפו את אותם הענפים הדו-שנתיים שסיימו השנה את פריחתם. הריבוי נעשה על ידי ייחורים עציים, חד-שנתיים, מאותו החומר שגוזמים.
ספיראה קנטונית (Spiraea cantonensis / reevesiana) דומה באופן כללי לקודמת, אך פורחת מאוחר יותר וכל פרח בתפרחתה הוא מלא. צמח זה נמצא
צמח זה נמצא בקיבוץ דליה (כמו עוד צמחים אחרים, שחוות הנוי חילקה לפני שנים רבות לנקודות תצפית, אבל לא נשארו במקומות אחרים). הריבוי והגיזום כמו בספיראת הכלאיים. מינים חדשים שעדיין נמצאים במבחן אקלום: Spiraea wilsonii, Spiraea latifolia, Spiraea floribunda.
חוזררית נמוכה (ספיראה עלי חוזרר) - Sorbaria sorbifolia (Spiraea sorbifolia) שיח גבוה, פורח בקיץ בתפרחות נהדרות לבנות. גם העלים המורכבים מאוד קישוטיים. צורת גידולו היא כזו, שכל ענף חדש יוצא מבסיס הצמח וגדל בצורה זקופה, עד שבזמן הפריחה (המופיעה בקצה הענף) הוא נוטה כלפי מטה במקצת. צמח זה יש לגזום גיזום קצר ככל האפשר בחורף. הריבוי נעשה על ידי ייחורים עציים מאלו שנגזמו. ענף גזום מסתעף ושוב פורח בקצהו. אפילו אחרי הפריחה צורתו נאה, עם התפרחות היבשות הנשארות זמן רב על הענפים.
פורסיתיה נטויה, משפחת הזיתיים - Forsythia suspensa שיח בינוני בעל גידול רחב מאוד, הפורח בסוף החורף בצבע צהוב, לאורך כל ענף דו-שנתי. לפרחים צורה יפה מאוד, והשיח בפריחה מלאה קישוטי ביותר. אחרי הפריחה, אפשר לגזום את השיח המתרחב יותר מדי. גם כאן רצוי לגזום בענפים הצעירים בלבד, וככל האפשר פחות בענפים המבוגרים, שהם העתידים לפרוח. הריבוי נעשה מייחורים עציים, מהענפים הצעירים.