מרווה Salvis spp.
משפ' השפתניים
בסוג הזה כולל לרוב צמחים עצביים, בעלי דרישות צנור נית, הם מסתנקים במשטר של צימצום בהקייה, ומותאי מים לרוב האזורים. עלוותם ריחנית. פריחתם לא כל-כן הזונה וגדולה כמו לצמחים רבים אחרים, אך מרשימה כשהיא מופיעה ביפן. לכן, רצוי לשתול את המרווה בקבו־ צית, ולא כבודדת. מינים אחדים בורחים כמעט בגוון כל השנה, ולמינים אחרים פריחה עונתית, אך גם ארוכה באופן יחסי, וראה תיאורם להלן)
את המרווה קל להינות מייחורים עשביים, מלבד האי
צרות של ריבוי מזרעים ברוב המינים,

מרווה  גרג S. greggii
כמעט בן־שיח , בגובה של מטר אחד ויותר, וחב, בעל ענפים דקים, הפריחה נמשכת במשך כל השנה בצבע ורוד־ אדום, גם זה מקרה גבול של הרב שנתיים - שכן איננו רב שנתי טיפוסי,
למרות שאינן מהצמחים הבולטים ביופיים, חשיבותו בכן שמסתפק בתנאים קשים, גם של חום וגם של קור, ופורח ללא הפסק.
הריבוי מייחורים עצביים, קל.
כאשר הפריחה מתדלדלת, כדאי לתת גיזום קל, (לא עד הקרקע !) עד כדי שליש מגובהו,

מתוך הצמח הנכון במקום הנכון מאת רות בנימין-פרק רב שנתיים

Pin It
Joomla SEF URLs by Artio