עדעד Limonium (Statice) spp
משפ' plumbaginaceae עפריתיים
סוג זה כולל בעיקר מינים רב־שנתיים ומין אחד חד שנתי. קבוצה זו היא הנפוצה ביותר בין "פרחי־הקש " הקרויים בציבור: פרחי " אלמוות ". שם עממי זה מציין תכונתם הבולטת של צמחים אלו: הם מהווים קישוט בר קיימא, קודם בגינה, אח"כ באגרטל עם מים, ולבסוף ללא מים, אחרי טיפול מתאים. (ראה "פרחי-קש" במדור חד שנתיים).
רוב מיני העדעד בצבע כחול או בגוונים קרובים לו צורתם מסועפת, כך שענפים אחדים כבר מהווים אגד נאה באגרטל.
גידולם קל. העדעד איננו בררן לגבי תנאי גידול והוא מרגיש טוב גם בתנאים קשים, בצימצום השקייה, באדמה דלה ואף בקירבת חוף הים.
plumbaginaceae עפריתיים
חד שנתי פרחי קש פריחת סוף החורף
צמח בר , הגדל בקרקעות קלות בשפלה , בשרון , ובקרבת חוף הים. מהנפוצים ביותר בגינות למטרות ייבוש
הפריחה בסוף החורף . בגן יכול העדעד להתקיים כצמח רב שנתי , בתנאי שלא יקבל השקייה קייצית לחלוטין , כמו צמח בר . מכל מקום רצוי לגדלו כצמח חד שנתי בחורף ולהחזיקו רק עד גמר הפריחה . נוסף לצבע הכחול הבולט ביותר , קיימים גם הגוונים ורוד צהוב ולבן
הזנים של גוונים שונים טובים לשתילה בגינה ולקטיף , אך בגידול לשם ייבוש יש להמליץ בעיקר על הצבע הכחול , הנראה חי ביותר במצב יבש לעומת יתר הגוונים
כמו יתר פרחי הקש , רצוי לתלות גם את ענפי הפריחה של העדעד הכחול במצב הפוך , כשהפרחים כלפי מטה , עד שיקשיחו לגמרי . המועד התאים ביותר לקטיף הוא כאשר מתחיל להיפתח החלק הפנימי הלבן של הפרח
מתוך סיפרה של רות בנימין - הצמח הנכון במקום הנכון-פרק חוף הים
מתוך הארכיון של חוות נוי-
צמח רב שנתי , יש זן הגדל בר בארץ באדמת כורכר בקרבת הים . הצמח ידוע היטב לגננים אך אינו מנוצל כראוי
הפריחה באביב ומקשטת בצבעה את הצמח זמן רב לאחר שהפרטים התייבשו . בחוות הנוי עדיין מצוי גוון כחול זה בחלקת צמחי הבר , הריבוי על ידי זרעים
מתוך ארכיון חוות נוי 1957
להלן עוד פרק מתוך סיפרה של רות בנימין ז"ל , ממייסדות תחום הגינון בישראל ומי שהובילה וניהלה את חוות הנוי במשך שנים רבות הכתוב מטה הוא מפרי עטה , ציטוט מלא . שגיאות ניסוח או בוטניות הם במקור , או לפי המידע שהיה קיים בזמנה ( א.ב.)
עדעד כחול L, sinuatum
זהו העדעד המקובל כפרח קטיף, בגוונים כחול, צהוב, ורוד, לבן, -
עדעד־הבר הכחול, הגדל בקירבת החוף בנצניה , טנטורה, נהריה ועוד. העדעד הכחול פורח בסוף החורף ויכול להתקיים כצמח דו־ או רב-שנתי, בתנאי שלא יקבל השקייה קיצית לחלוטין, כמו צמח בר.
כל מקום רצוי לגדלו כצמח חד-שנתי ולהחזיקו רק עד מר הפריחה. בגינה רגילה, עם השקייה בקיץ יישאר אמנם ומיים, אך לרוב הוא נתקף קשה בפוזריום, ורק חלק מהצמ מים מגיעים במצב טוב לחורף ולפריחה מחודשת.
הריבוי מזרעים, ( ראה מדורים: חד-שנתיים - פרחי־קש, חוף הים.
מתוך הצמח הנכון במקום הנכון מאת רות בנימין-פרק רב שנתיים
