משפחה: ארכוביתיים Polygonaceae
מוצא: מקסיקו
אוקלם בגן הבוטני חוות הנוי - מטפס עשבוני בעזרת קנוקנות, בעל פקעת, נשיר מותנה ובעל צימוח נמרץ. העלים דמויי לב בצבע ירוק בהיר, הפרחים ערוכים באשכולות המסתיימים בקנוקנות, צבע הפרחים ורוד. הפריחה מתחילה בקיץ ונמשכת עד סוף הסתיו כאשר טמפרטורות הלילה מתחילות לרדת. הצמח יכול לטפס ל-10 מטר ויותר. אנטיגון יוצר כיסוי גמיש הודות לענפים העשבוניים שכמעט ולא מתעצים. הפריחה הוורודה בולטת ועשירה בצוף, ומתאימה למרעה דבורים.
בחורף, בארץ הצמח נושר. באזורים בהם הטמפרטורה יורדת מתחת למינוס 4 מעלות צלסיוס, יש לשים חיפוי באזור בית השורשים. באביב, עם הלבלוב, אפשר לגזום את הצמח אם הוא פלש לגינה ומפריע לצמחים אחרים.
מתאים לשתילה בכל סוגי הקרקע ונחשב לצמח חסכן במים. מומלץ לשתול בשמש מלאה בלבד. מטפס נמרץ ונפוץ בגינון בקליפורניה ובאריזונה. מתאים לגינות קטנות לכיסוי גדרות, משום שהוא לא נעשה כבד עם השנים (כמו שקורה למשל עם יערה יפנית), לכיסוי מחסני שרות המוצבים לעתים בסמוך לבית, כצמח לחיפוי של מדרון או לכיסוי פרגולה.
עוד תמונות אקראיות של אנטיגון שצולמו בגן הבוטני
Acanthaceae קוציציים
בן שיח עשבוני פרחים קטנים ומרובים בצבע אדום בהיר
בערך עד 1 מטר , ורוחב כחצי מטר
פרחים קטנים ומרובים בצבע אדום בהיר . פורח כמעט כל השנה , וניתן לחידוש ע"י גיזומים קלים במשך כל השנה
הצמח מתאים לרוב האזורים , מלבד מקומות שסובלים מקרה.
הריבוי מייחורים עשביים
רות בנימין , גן ונוף י"ט , ינואר 1964
תמונות נוספות
משפחת הזנגביליים - Zingiberaceae
מוצא: הודו, מזרח אסיה. גובה: 2-1.5 מ'
צמח עשבוני מרשים רב שנתי וירוק עד. בעל עלים גדולים חלקים ומגוונים לאורכם בפסים בירוק וצהוב, בצורה א-סימטרית. הפריחה מזכירה צדפים, ריחנית, לאורך שרביטים שמוטים באשכולות לבנים עם גוווים צהובים וורודים. הצמח בעל מראה טרופי מיוחד, ובולט בגן. זקוק להרבה השקיה. יש להגן מקור ולגזום עלים יבשים.
בחלקת הסוקולנטים בחוות הנוי גדלים מספר סוגים של אלוי שיובאו מארצות שונות.
להלן התיאור בשפתה המדוייקת של רות בנימין -
בחלקת הסוקולנטים נראה בחודש פברואר צבע רב , בעיקר הגוונים האדומים של מיני אלוי אשר תפרחתם היפה והאקסוטית בולטת מרחוק
אלוי קוצני aloe cristata
זהו מין נפוץ מאוד , חסר גבעול , בעל עלים עם שוליים קוציים , פורח בחורף בשיבולים זקופים עד לגובה של כ 54- 60 ס"מ . הפרחים בגוון אלמוגי חזק . הריבוי מנצרים הצומחים סביב הצמח.
אלוי מרוסן aloe ciliaris
אלוי מרלותי aloe matlothii צמח חדש בארץ , קוצני שגידלנו מזרעים צמח משתרע הפורח בקצות הגבעולים.
רות בנימין , פברואר בחוות הנוי , גן ונוף 1960
אלה הם צמחים בשרניים, רובם מדרום אפריקה, אשר בדרך כלל מצמיחים עלים עבים ופורחים בצורה בולטת מאוד. לרוב בסוף החורף.
הדרישות המשותפות לכולם: הם זקוקים לחום ולשמש, מסתפקים במעט מים ואדמה שטוחה ודלה, רגישים לקור. הבאן ברור שגם יתאימו מאוד לגדול במיכלים פרט לאיזור קר.
הערך המיוחד של מיני צמח זה הוא בכך, שבתוך מקום מצומצם, במיכל, או בשטח אדמה מוגבל ושטחי, אפשר לגדל צמח לא גדול בעל פריחה מרשימה, ובעונה שהיא בד"כ דלת־ פרחים . גם המינים הגדולים, כגון: אלוי עצי, אלוי מרלות, נשארו בעלי ממדים מצומצמים בהיותם נתונים במקום המגביל את התפתחות השורשים.
יתרון נוסף הוא בכך, שהאלווי אינו סובל בהעתקה ובהעברה – כך שאפשר להביא לבית קברות צמח מפותח, אפילו עם התחלת פריחה, דבר המתבקש לפעמים במציאות המיוחדת של בית־הקברות
הריבוי מנצרים - באותם המינים המצמיחים אותם, וכן - מזרעים, בתחילת הקיץ.
להלן המינים העיקריים של אלוי
אלוי אמיתי Aloe vera - פריחה צהובה בחורף . מצמיח הרבה נצרים . הצימוח זקוף
אלוי דוקרני Aloe spinosissima - בן הכלאה של אלוי עצי ואלוי נמוך - גודלו כמטר וקצת יותר . העלים שאורכם כ 30 סמ , מסודרים , במרחקים ניכרים זה מזה סביב גזע חלק , פריחה אדומה
אלוי ממולען Aloe aristata - צמח נמוך שאיננו יוצר גזע , אלא שושנה צפופה של עד 100 ויותר עלים זקופים בקוטר של 8 עד 15 סמ , שרושמו עוד גדל מיצירת גוש של נצרים . בסוף החורף מתרומם ממרכז השושנה עמוד תפרחת של פרחים אדומים
אלוי מפוספס Aloe striata - פריחה נהדרת אדומה , גבוהה מסועפת , באביב , אין נצרים
אלוי עצי Aloe arborescens - צמח גבוה , יוצר גוש צפוף מהנצרים המרובים . פריחה גדולה אדומה בחורף
אלוי קצר עלים Aloe brevifolia - צמח נמוך , פריחה אדומה כתומה , בתחילת הקיץ . מצמיח הרבה נצרים
אלוי ריסני Aloe xliliaris - זקוק לחצי צל , הענפים משתרעים . פריחה אדומה בקיץ לתקופה ממושכת
מתוף ספרה של רות בנימין - הצמח הנכון במקום הנכון - הפרק צמחים לבתי קברות
עוד סוגים של אלוי - Aloe Striata , Aloe Marlothii
תמונות של אלוי שצולמו בגן הבוטני חוות נוי שבעמק חפר