משפחת שיטיים Mimosaceae מימוזיים

שיח גדול מאוד , חסכוני במים , אוהב שמש מלאה וחום , הענפים אפורים ומכחילים אך בצורת פילודיוני **, קישוטיים מאוד

הצמח לא אוהב גיזום , רצוי להוריד רק את הצימוח הצעיר כחומר לקישוט

הענפים מחזיקים במים משך זמן רב ונשמרים טוב גם בלי מים , אלא שהם מאבדים רק מעט מהגון הכחלחל , המיוחד שלהם

הפריחה באביב , כמו בכל השיטיים  בתפרחות צהובות , המורכבות מפרחים צינוריים בלבד . לפרחים ריח חלש ואינם מתקיימים זמן רב . לעומת זאת , פקעי הפריחה ,המופיעים לקראת הסתיו , מוסיפים חן רב והם מתייבשים כמו הענפים . כשמחזיקים אותם במים הם נשמרים במצב יפה במשך זמן ממושך

הריבוי מזרעים - קל

**פילודיון phyllodium הוא עלה שצומצם עד כדי כך , שלא נותר ממנו אלא פטוטרת וצירו הראשי המורחבים בצורת טרף

רות בנימין , מתוך הספר הצמח הנכון במקום הנכון

 

עוד אקציות שצולמו בגן

 על ענף קישוט צמחי 

רות בנימין החלה בפיתוח ענף הצמחים לקישוט. המחשבה היתה שהחווה תמכור פירות ייחודיים, או ענפי צמחים ליצוא לחו"ל לצורך קישוט. בין הצמחים: ענפי ארוקריה, סטרליצית המלכה )פרי הציפור(, עצבונית גדולת עלים, כלין קיפח, שיטה שיכנית ופיטוסופורום מגוון

התמחות ייחודית היתה ב"חומר קישוטי יבש": פירות הרדוף הנחלים, תרמילי יקרנדה חדת עלים, צאלון נאה, קליסטמון, מיני אקליפטוס, פירות דלועים וכותנה וגם, דגניים קישוטיים כגון, עבקנה שכיח, זיפנוצה מחוספסת ועשב פמפאס

 פרסומים בגן ונוף הקוראים לציבור להעביר לחווה, בתמורה לתשלום, פירות של מללוליקה מצמדת ותרמילי צאלון נאה, מלמדים שהחווה גידלה צמחים ליצוא, אך גם עסקה באיסוף ממקומות אחרים. כתבה שהתפרסמה בעיתון מעריב, בחודש מאי, 0691 , מלמדת כי הפניה לציבור לאיסוף פירות עצים מיובשים הפכה ל"בולמוס", ממש "ספורט לאומי". אנשי משרד החקלאות ראו אף הם  בעניין משימה חשובה ופוטנציאל כלכלי ונתמו לסייע. מהחברה להגנת הטבע, לעומת זאת, התלוננו באותם ימים שתאוות האיסוף גרמה לחבלות בעצי הנוי.