משפחה: רימוניים

Punicaceae

Punica granatum Nochi Shibari מוצא: מאירן עד ההימליה

משפחת הרימוניים , שהרימון הוא סוג יחיד בה, קרובה למשפחת ההדסיים. צורת הפרח של הרימון ומספר האבקנים הרב מעידים על הקשר שלו למשפחת ההדסים הטרופית, שמרכזה באוסטרליה.

הרימון המצוי גדל בר רק בצפון פרס. לארצות הים התיכון הוא הגיע לפני כ-4000 שנה.

בארץ הוא לא גדל בר ואינו מתחדש מזרעים באופן טבעי. כל עצי הרימון הפזורים בטבע הם שרידי מטעים נטושים , למרות שאנשים רבים חושבים שעצי הרימון הם מין בר בארץ.

אין ספק שהוא הפך לחלק מהנוף המקומי.

שיח גדול , נשיר בחורף הגדל ל 2-3.5 מטר גובה ורוחב ומוכר לכולנו כעץ פרי.

הפריחה בכל הזנים מתחילה באביב ,היא בולטת על רקע העלווה הירוקה ומאד קישוטית, ונמשכת כשלושה חודשים. תוספת השקיה מאריכה את הפריחה.

הם נחשבים לצמחים חסכני מים ,ולאחר התבססותם אני ממליצה להשקות השקיה עמוקה פעם בחודש כדי להאריך את משך הפריחה.

בסוף החורף מומלץ לגזום ולהסיר ענפים ותיקים אותם יחליפו הענפים הצעירים וכך לחדש את השיח. ניתן גם לעצבו על 3-4 ענפי שלד, ומהם להסיר ענפוני צד עד לגובה מטר ומתקבל מופע של עץ קטן. אני שתלתי בגינתי שבמושב סתריה את שלושת הזנים במרחק של חצי מטר האחד מהשני,כשכל אחד מעוצב על שלושה ענפי שלד ומרחוק הם נראים כעץ אחד הפורח בצבעים שונים.

הם מתאימים לשתילה כצמחי גדר, לאורך שביל בדרך ציבורית בשלוב עם שיחים נמוכים, לאורך מבני ציבור -לטישטוש המבנה, כצמח בודד בגן מעוצב כעץ או כצמח מיכל על גג.

צמחי הרימון מאריכי ימים, מתאימים ומשתלבים בנוף הישראלי,חסכני מים ולכן מומלץ לשתול אותם יותר בגינות

 

 

Pin It