סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

שם נרדף: Murraya exotica
משפחה: פיגמיים Rutaceae
מוצא: סין, הודו ודרום אוסטרליה

הסוג מוריה כולל חמישה מינים של עצים קטנים או שיחים שמוצאם באסיה, מהודו וסין ועד דרום אוסטרליה. מבין כל המינים נפוץ בגינון מוריה מכבדית, שיכול לצמוח לגובה רב, עד למימדי עץ, אולם בתנאי הארץ הוא גדל כשיח בינוני, עד כ-3 מטר גובה.
הצמח ירוק עד בעל עלים מנוצים, 3-9 עלעלים מבריקים בצבע ירוק כהה, קישוטיים. הפרחים ערוכים במכבדים, צבעם לבן, בצורת פעמונים קטנים והם מאוד ריחניים. ריח הפרחים מזכיר את פריחת עצי ההדר, שלצערנו כמעט ונעלמו מהנוף החקלאי. ואכן מוריה שייכת למשפחת ההדרים. הפריחה חלה בקיץ ובהמשכה מתפתח פרי ענבה בצבע כתום וקישוטי.
 שיחי המוריה אוקלמו בארץ לפני עשרות שנים בחוות נוי, אולם קצב הצימוח האיטי שלהם כנראה עיכב את הפצתם בגינון. בשנים האחרונות, משמשים הצמחים לקטיף ענפים לקישוט בסידורי פרחים. בזכות היצע השתילים למגדלי הפרחים גם משתלות החלו לשווק אותו ואכן ניתן לראות אותו שתול ביותר גינות ציבוריות ופרטיות.
מוריה מתאימה לשתילה בתנאי צל חלקי או שמש מלאה באזורי הארץ החמים. בתנאי צל חלקי, צבע העלים יהיה יותר כהה, והעלעלים גדולים יותר. הצמח רגיש לטמפרטורות קרה ולכן לא מומלץ לשתילה באזורי ההר הגבוה. הצמח יגדל בכל סוגי הקרקע, ובלבד שתהיה מנוקזת. רגיש לקרקעות מלוחות. בזמן השתילה מומלץ להוסיף קומפוסט בבור השתילה ולתת השקיה סדירה בשנותיו הראשונות. הצמח נחשב לחסכן במים ,ולאחר התבססותו בגן, יסתפק בהשקיה עמוקה פעם בשבועיים-שלושה. נחשב לצמח מאריך שנים בגן.
מאחר וקצב צימוחו איטי, אינני ממליצה על גיזומים. אולם אני מציעה למי ששותל אותו בגינה, לקטוף מידי פעם מספר ענפים, לשלב ענף או שניים של אקליפטוס בעל עלווה אפורה ויחד עם פרח של ורד או חמנית לשים באגרטל וליהנות מסידור פרחים תוצרת עצמית. קטיף הענפים יבקר את גודל השיח ויעודד את הסתעפותו. השיח מתאים מאוד לשמש כגדר חיה בחזית הבית, ובזמן הפריחה ריח בושם ימלא את כל החצר. יכול לשמש כחוצץ בין שכנים, ואז מומלץ לתת לצמחים להגיע לגובה רב יותר. כצמח רקע בעל עלווה ירוקה כהה, יבליט במיוחד צמחים בעלי עלווה מגוונת או אפורה, כשיח בודד בחזית הגן וכצמח מיכל מוצב בכניסה לבית. מרחקי שתילה מומלצים כגדר הם - 1 מטר בין הצמחים.

תמונות שצולמו בגן הבוטני חוות נוי

Pin It